שלום ידידי אלדו
עד שיענה הרב קפצתי להרגיע את הזעזוע.
אכן דבור מזעזע אך רש"י לא העלה זאת מדעתו זה לשון הגמרא ביבמות דף ס"ג עמוד א' וכן גם לשון הילקוט שמעוני
והנה ציטוט מן ה"בן איש חי" על הנושא בפירושיו על הגמרות בספר "בניהו בן יהוידע"
ספר בניהו בן יהוידע על יבמות דף סג/א :
שם מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה. הנה שגגה גדולה היתה ביד הרב חזקוני ז"ל ודעמיה, שהבינו כונת המאמר הזה כפשוטו ממש, שבא חס ושלום ביאה ממש על כל בהמה וחיה, וחלילה לומר על אותו צדיק יציר כפיו של הקב"ה אשר המלאכים רעדו ממנו, שיבא על כל בהמות וחיות קודם שבא על חוה. ומה שכתב מהרש"א ז"ל בשם בעל הנצחון שאין זה כמשמעו וכו' ע"ש, אך אין מיושב המאמר היטב בכך. ברם לדידי ישוב המאמר הוא כך, כיון שראה שבכל מין יש זכר ונקבה, הבין בחכמתו שנעשו כך כדי שיהיה נולד מן זווג זכר ונקבה בריה אחרת כמותם, אך הוא בא ונכנם בחקירה אחת גדולה, איך מדבוק גופא בגופא יצא בריה חדשה שלמה, כי הוא ראה בעיניו בבהמות וחיות שהזכר והנקבה דבקין זה בזה גופא בגופא, והזרע של שניהם לא ראה ולא ידע ולא הכיר בו, כי ההזרעה היא באתכסייא, ולכן לא נתקררה דעתו בדבר זה, איך יצא מדבוק גופא בגופא בלבד בריה חדשה, ואע"פ שחכם גדול היה, עם כל זה כיון שעדיין לא אכל מעץ הדעת טוב ורע, לא היה לו השגה וידיעה והיכר בדברים אלו שהם שייכים לביאה ותאות המשגל, מאחר שלא ניסה בעצמו, והיה מחשב אופנים ליישב דעתו בחקירה זו, ולא היתה דעתו מתקררת בהם, עד שבא על חוה אשתו, וידע אשר בדבקות גופא בגופא יהיה הזרעת זרע, נתקררה דעתו להבין כי מן ההזרעה יוצא הולד בריה חדשה שלם כמו המזריע, ואין זה דבקות גופא בגופא בלבד. ולפי זה מה שאמר בא אדם על כל בהמה וחיה, היינו בא בחקירה ועיון, לדעת הוויית התולדה מה היא ואיך תהיה, וכיוצא בזה הלשון איכא בתלמודא:
